בעזרתם אנחנו יוצרים חברים חדשים, אנשים לדבר איתם, חברי אמת שיכולים להבין אותך בלי מילים.
אלה חוטי החיים.
אז למה אני מרגישה ככה? כאילו אין אף חוטים שיכולים לעזור לי להיקשר אל אנשים. למה אני שונה?
אני מאמינה שכדי להכיר את האנשים המיוחדים האלה שאיתם אנחנו מתחברים צריך גם גורל. הרי חברים הם אנשים שאנחנו עדיין לא מכירים.
מה הגורל שלי?
;){kind=link}